ידע הוא הבסיס וההתחלה להפגת ומניעת כאב: שמעו עוד
אמונה:
לעשות את הצעד הראשון בלי לראות את כל הדרך.
אנחנו עושים את זה כל יום, לא משנה אם אנחנו עולים למטוס
בלי להכיר את הטייס ויכולותיו,
הולכים לרופא בלי לדעת הכל עליו ומה הוא יעשה/עושה
או בוחרים מה ללמוד בלי לדעת תמיד מה נעשה עם הלימודים.
הכרת טוב:
לא משנה אם אתם מתרגלים מיינדפולנס ונמצאים בטוב של הרגע הזה,
מתרגלים גישה של חיי הרגע הזה
או לומדים פילוסופיה ומבינים שבסופו של דבר, אין אמת למעט הרגע הזה.
פלצבו או האפקט ההמוני:
תרופת דמי שאין בה טיפול רפואי אך עומדת על 50% הצלחה !
אתם משתמשים זה גם אם אינכם מודעים לזאת כאשר אתם מנשקים את היד של הילד/ה שלכם
אחרי שקיבלו מכה או
מתרגלים מדיטציה יומית להפגת כאב שלא מגיב לטיפול אחר או
אפילו אומרים לחבר/ה בעבודה "איזה יופי את/ה נראה/ת ביום שהגיעו במצב רוח שפוף.
אפיגנטיקה:
תחום בביולוגיה העוסק בשינויים בתפקוד הגנים שאינם כרוכים
בשינוי רצף ה-DNA עצמו.
לשם ההפשטה אומר ששינוי בתפקוד הגנטי שלנו שלא משינוי ברצף ה DNA עצמו אלא מהשפעות חיצוניות.
גם תחום "רפואי" זה נמצא בשימוש אצלנו ביום יום כמעט בלי להכיר בו או ביכולותיו
כאשר אתם למרות תורשה סוכרתית ממשיכים להתאמן ולשמור על תזונה ומונעים אותה או
כאשר אתם למרות תסמיני דיכאון תורשתי ממשיכים לייצר חיים פוריים ומלאי משמעות או
שלמרות מחלת ילדות תורשתית עושים בניגוד לכל המצופה הכל, כולל גלישה עם ניוון שרירים,
טיפוס עם טרשת ועוד
אז מה הקשר ביניהם ובין כולם לכאב?
נתחיל ברמה המחקרית:
(מי שלא רוצה לקרוא את המחקרים המצויינים והמהותיים האלו מוזמן לקפוץ למסקנה – לסוף)
- מחקר שהתפרסם במאי 2017 במגזין PLOS One מראה במעקב של 18 שנים על למעלה מ 5000 אנשים בני 40 עד 65 איך רמות סטרס וכתוצאה מכך מחלות, כאבים ותמותה פוחתים משמעותית אצל אלו ההולכים לכנסיה לפחות פעם בשבוע. מפתיע במיוחד הממצא כי אצל אלו ההולכים לתפילות הסיכון לתמותה מסטרס נמוך ב 55% מאשר אלו שלא משתתפים בתפילה באופן קבוע.
- מחקר שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine ב2016 הראה איך בקרב למעלה מ 75,000 אחיות אותן דגמו בארצות הברית הסיכוי לתמותה מסטרס פחת ב 33% לעומת אלו שלא השתתפו בתפילה.
- ב2015 בכתב העת Cancer פורסם תוצאות המחקר שנעשה בקרב למעלה מ 32,000 חולי סרטן והראה קשר ישיר בין איכות החיים לבין ההתמדה בתפילה .
הקשר בין אמונה לאיכות חיים/אורך חיים והתמודדות עם כאב מובהק מחקרית.
- במחקר, שהתפרסם בכתב העת הרפואי Supportive Care in Cancer שהובל על ידי פרופ' משה פרנקל, פרופסור חבר קליני באוניברסיטת טקסס ומנהל היחידה לרפואה משלימה במכון האונקולוגי בבית החולים מאיר, ופרופ' דורון חרמוני ז"ל, רופא משפחה ששימש כראש החוג לרפואת משפחה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב וכרכז מחקר במחוז שרון-שומרון של קופת חולים כללית ועסק בשורדי סרטן יוצאי דופן הוכיח מחקרית כי הקשר, האמפטיה והאמונה המטפל/רפאו מהווה גורם משמעותי מובהק להתגברות על מחלות. המחקר אף הדגיש את הצורך להחליף לעיתים מטפל/רופא באם התסמינים מחריפים והראה כי מציאת מטפל/רופא אמפטיים משפר משמעותית את יכולות ההחלמה.
- ב 2017 בכתב העת Western Journal of Nursing Research פורסם מחקר שנערך על למעלה מ 80 נשים הרות בגיאים 18 עד 39 ובו נמצא קשר ישיר בין אמונה להתנהגות מקדמת הריון בריא כגון הפסקת עישון ותזונה נאותה.
מדיטציה או אמונה מייצרת הפחתה קלינית מובהקת בלחץ הדם ובקצב הלב, שינויים חיוביים ברמות המלטונין והסרוטונין, עיכוב הייצור של הורמוני הדחק, עידוד התגובה החיסונית, הפחתת הרמות של נגזרות חמצן רעילות (,(ROS הפחתת חרדה וכאב ותסמינים של מחלות כרוניות
- במחקר שפורסם ב-PLOS BIOLOGY בנחקרים סבלו בכאב כרוני משני של הברך. הדמיית מוח fMRI בוצעה לפני ואחרי קבלת תרופת פלצבו. נמצא כי באלו שהגיבו בהפחתת כאב כתוצאה ממתן הפלצבו נצפתה פעילות מוחית מוגברת באזור ספציפי במוח בהשוואה לאילו שלא הגיבו לפלצבו. מסקנת החוקרים היא שאפקט הפלצבו אינו סימן לחוסר יעילות של תרופה מסויימת אלא שמנגנון שאינו פרמקולוגי מעורב בשיפור התסמינים. אנשים המדווחים על well being פחות טוב הם בעלי מסוגלות פחותה להינות מאפקט הפלצבו. חישוב טוב ויהיה טוב !!!
- מחקר ממרץ 2021 בכתב העת natuer communications מציג את הניתוח הגדול ביותר של פעילות איזורים במוח בזמן טיפולי פלצבו. הניתוח כלל 20 מחקרי הדמיה עם 600 משתתפים בריאים.
הממצאים הדגימו כי טיפול פלצבו הפחית את הפעילות באזורים המעורבים באותות של כאב מוקדם בגוף, כמו גם מעגלים מוטיבציוניים שאינם קשורים ספציפית לכאב. מחקר זה קידם את ההבנה שיש לחשוב על פתרונות אחרים לכאב מאשר פרמקולוגיה/תרופות כגון דמיון מודרך, מדיטציות וכו.
הכאב מתפרש אך ורק במוח. אין כאב גופני… הכל מתפרש במוח !!!
- למלכת הדבורים אין כל יתרון גנטי התחלתי על הדבורים הפועלות. כאשר מדענים חקרו סוגיה מעניינת זו הם גילו שמלכת הדבורים "נבחרת" באקראי עוד בהיותה זחל רגיל וניזונה ממזון מיוחד (מזון מלכות) המביא להתפתחותה של דבורת־על.החוקרים מצאו שמבנה הגנים אמנם לא משתנה, אך הפעילות שלהם משתנה מה שמביא בסופו של דבר לביטוי של תכונות "מלכותיות". מנגנון זה, שבאמצעותו משפיעה התזונה על ביטוי הגנים, מכונה נוטריגנומיקס והוא ענף בתחום מדע האפיגנטיקה הצובר תאוצה בשנים האחרונות במסגרת חיפוש שיטות טבעיות להשפיע על ביטוי הגנים שלנו בעיקר לצורכי בריאות אך גם למשל לטובת שיפור הישגים בספורט. אך יותר מכל, דוגמה זו חושפת אותנו לעובדה שחשיפה לסביבה מסוימת (פנימית או חיצונית) ואימוץ התנהגויות מסוימות (תזונה) או אורח חיים מסוים (פעילות גופנית, עישון) עשויים להשפיע על הביטוי הגנטי שלנו, לטוב או לרע.
- מחקר מפורסם שבוצע בקרב מדגם גדול בהולנד, כזו שסבלה מרעב גדול בזמן הכיבוש הנאצי שנמשך כחצי שנה ותועד באופן מפורט. מעקב רב־שנים אחרי מדגם זה הצביע באופן ברור על נטייה מוגברת לתחלואה מאוחרת מגוונת לרבות במחלות לב ובסוכרת בקרב מי שהיה ברחם אמו בתקופת המחסור במזון. גם כאן קרוב לוודאי עקב מעורבותם של מנגנונים אפיגנטיים בעובר סביב חשיפה לתהליכים הפיזיולוגיים המתרחשים בגוף האם שהם תוצאה של נסיבות חייה.
הכל צפוי אך הרשות נתונה
מסקנה:
הצורך האנושי הוא לשתף, לקבל אהבה, חמלה והכרה בתחושותיו.
הכאב מייצר הסתגרות, הפנמה והתבודדות.
אם תחיו מתוך אמונה והכרה בטוב, הפלצבו אצלכם יופעל לבד
והאפיגנטיקה, מנגנון הריפוי המופלא יפעל גם אצלכם.
מטפל אמפטי, בעל ידע לא יזיק…